שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה בעברית על ידי יהודים מספרד המוסלמית – אל⁻אנדלוס – בתקופת ח'ליפות קורדובה, בסביבות השנים 950 עד 1492. יש המתייחסים לשירה זו כסוגה על פי מאפייניה הצורניים והתוכניים, ולכן לשיטתם היא כוללת גם שירים שנכתבו לאחר תקופה זו באזורים שכנים. שירת ספרד העברית לא הייתה מוגבלת לערי אנדלוסיה; היא התפשטה גם ברחבי העולם המוסלמי, באיטליה ובצרפת. לשירים שנכתבו בתקופה זו יש מאפיינים כלליים מבחינת המבנה והנושאים. מקובל שנושאי השירה נחלקים לשירת קודש ולשירת חול. שירת הקודש עוסקת באל, במקרא ובחגים, וכיום מהווה חלק ממחזור התפילה שנקרא בבתי הכנסת, ואילו שירת החול עוסקת במגוון רחב של נושאים מחיי השגרה וההגות. מתוך ויקיפדיה

שירת לוויתנים, שירת למך, שירת מחאה, שירת מרים, שירת נשים, שירת סקאט, שירת סקט, שירת עלילה, שירת צלילים עיליים, שירת קרליבך