חתך רוחבי שיש לו נפח; רובד

קבוצת גיל. "שכבה ז' בבית הספר."

מיקום בסולם המעמדות החברתיים. "שכבת מעמד הביניים."

הניח את גופו על משטח באופן מאוזן; השתטח; השתרע

קיים יחסי מין. "הוא שכב איתה כבר אחרי הדייט הראשון."

הפסיק לבעור

הפסיק לעבוד, חדל לפעול

הפסיק פעולה; סגר. "כיבה את הרדיו." "כיבה את האש."

כיבו אותו

עוגה המורכבת משלוש או יותר שכבות

בגאולוגיה, שכבה (בלטינית: Stratum; ברבים: Strata) היא רובד של סלע או קרקע בעל אופי אחיד ושונה מהרבדים המצויים מעליו או תחתיו. בדרך כלל, כל שכבה היא אחת השכבות האופקיות, המצויות אחת על גבי השנייה. לעיתים, השכבות נוטות ממצבם האופקי בשל כוחות טבעיים כמו תוצאה של פעולות טקטוניקת הלוחות. המונח שכבה מתייחס לשכבות סלעי משקע בלבד (סלעים סדימנטריים) וכל שכבה מוגדרת על ידי הראשון שמיפה אותה ומאז היא נקראת תצורה (פורמציה) שאליה מצטרף שם המקום בו הוגדרה השכבה לראשונה. למשל "תצורת חצבה". מתוך ויקיפדיה

הא, 5, 5000, האדון, השם, אלוהים, הלכה, סימן לשם המפורש

שם משפחה

שכ"ז, שכ"ח, שכ"ל, שכא, שכב על הגדר, שכבה ארכאולוגית, שכבה ארכיאולוגית, שכבה גאולוגית, שכבה דמית, שכבה כפולה