כתב מחדש או ניסח מחדש בצורה שונה או משופרת. "העורך שִׁכְתֵּב את התסריט כדי להתאים אותו לקהל צעיר." "היא שִׁכְתְּבָה את המאמר בלשון בהירה ומדויקת יותר." "לאחר ההערות מהמרצה, הסטודנט שִׁכְתֵּב את העבודה כולה."

ידיעה, סקירה או דיווח המתפרסמים באמצעי התקשורת, כגון עיתון, אתר חדשות, רדיו או טלוויזיה. "העיתון פרסם כתבה מקיפה על מצב התחבורה בעיר." "היא הכינה כתבה טלוויזיונית על חיי היומיום בקיבוץ." "קראתי באתר כתבה מעניינת על התפתחות הבינה המלאכותית."

שטר המפרט את התחייבויות הבעל כלפי אשתו, הנמסר לה בטקס הנישואין. "בטקס החופה הקריא הרב את הכתובה בפני הקהל." "המשפחה שמרה את הכתובה המקורית בתוך מסגרת." "בני הזוג בחרו לעצב כתובה מאוירת לחתונתם."

סימן על גבי משטח - כמו דף, מחשב, לוח ועוד⁻ אותיות, ספרות או תווים; רשם

שלח מכתב

יצר ספר, מחזה, תסריט, מאמר או יצירה אחרת המשתמשת במילים

סביל של כִּתֵּב.

עיתון, מגזין, ירחון או שבועון

ספרון שרושמים בו שמות, כתובות מספרי טלפון וכד'

קופסה המיועדת למכתבים בפתח בית או בית עסק

כתב הוא כל מערכת של סימנים (כגון קווים וצורות) המיועדת להעברת מסרים. בדרך כלל כתב מופיע כסדרה של סמלים רשומים על משטח, כגון נייר או אבן, ומייצג שפה דבורה באופן גרפי. על פי רוב, לכל שפה דבורה יש מערכת כתב המאפיינת אותה עבור תקופה מסוימת, אך קיימות שפות שנכתבות ביותר מכתב אחד ושפות חסרות כתב. חלק גדול מהשפות הדבורות היום חולקות מערכת כתב עם שפות נוספות, לדוגמה שפות רבות חולקות את האלפבית לטיני כמערכת הסימנים המרכזית שלהם. מתוך ויקיפדיה

כתב הוא עיתונאי העוסק באיסוף חדשות והפיכתן לידיעה באמצעי תקשורת שהוא עובד למענו: עיתון, רדיו, טלוויזיה וכדומה. באמצעי תקשורת גדולים מוקצה לכתב תחום סיקור מסוים, כגון ענייני צבא (כתב צבאי), ענייני כלכלה (כתב כלכלי), ענייני פלילים (כתב לענייני פלילים) ועוד. חלוקה אחרת היא לפי אזור גאוגרפי: כתב בנגב, כתב בלונדון וכן הלאה. מתוך ויקיפדיה

כתובה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן. כיום נהוג להעניק את שטר הכתובה לכלה במהלך מעמד החופה. מתוך ויקיפדיה

כתובת היא מונח המתייחס לכל מסמך, סימן, מספר או אות שנכתבו, גולפו, עוצבו, או נחרטו על חומרים בעלי שרידות יחסית כגון אבן, שיש, מתכת, עץ. חקר הכתובות הוא תחום במדעי הארכאולוגיה הנקרא אפיגרפיה. מתוך ויקיפדיה

קופסה או מְכל סגור, שיש בו חלל פנימי ופתח או מכסה לפתיחה. "המסמכים הישנים נשמרו בתיבה נעולה." "היא הכניסה את התכשיטים לתיבה מעץ." "על השולחן עמדה תיבה קטנה ובה מכתבים."

כלי שיט גדול, במיוחד בסיפור המקראי על נֹחַ. "על פי הסיפור המקראי, נֹחַ בנה תיבה גדולה." "התלמידים למדו על תיבת נֹחַ בשיעור תנ״ך." "באיור נראתה התיבה שטה על פני המים."

(פירוט) יחידה מוזיקלית הכוללת מספר קבוע של פעימות. "המנגינה נפתחת בתיבה קצרה ושקטה." "יש לחזור על התיבה הראשונה פעמיים." "המורה ביקש לסמן את סוף כל תיבה בתווים."

כתבה, כתובות, כתובת, תבה, תבות, תיבה