שם חיבה או כינוי חיבה הוא שם שניתן לאדם על ידי בני משפחתו או ידידיו, בנוסף לשמו הרשמי, כדרך להבעת חיבה כלפיו. פעמים רבות ניתן שם החיבה לפעוטות, ולעיתים נפסק או מצטמצם השימוש בשם החיבה עם ההתבגרות. פעמים אחרות הופך שם חיבה לנחלת הכלל, עד כי האדם מזוהה בעיקר בשם החיבה שלו. מתוך ויקיפדיה

רגשות חיוביים כלפי מישהו, אהדה

אהבה מתונה; אהדה. "היא הביעה חיבה רבה לבעלי חיים." "בין המורה לתלמידיו נוצרה חיבה הדדית." "למרות הוויכוחים, נשמרה ביניהם חיבה אמיתית."

שם משפחה

שם הפועל, שם הפעולה, שם הרוח, שם הרי גולן, שם ומלכות, שם טוב אבן גאון, שם טוב אבן פלקירא, שם טוב אבן שם טוב, שם טוב אבן שם טוב (הראשון), שם טוב אבן שם טוב (השני)

הכריח; אילץ; כפה על. "התקנון חייב אותי לכנס את הישיבה."

דרש תשלום. "הבנק חייב אותי בריבית גבוהה."

הכריע בעד הרשעה במשפט, קבע שיש אשמה; הרשיע. "השופט חייב את הנאשם וגזר עליו מאסר בפועל."

אין לו ברירה, מוכרח; צריך. "האב חייב לשלם מזונות לילדיו."

אשם. "בית המשפט מצא אותו חייב בדין."

מי שצריך להחזיר את מה שלווה. "הבנק שלח מכתב לחייב."