בכלי נגינה, המקום שעליו מונחות האצבעות בעת הנגינה. "המורה הסבירה לתלמיד היכן נמצא המנח הנכון של האצבעות על החליל." "שינוי קל במנח האצבעות שיפר את הצליל שהפיק הכנר." "בתרגול הפסנתר חשוב להקפיד על מנח נכון של כף היד והאצבעות."

הדרך שבה דבר מונח או ממוקם; תנוחה. "מנח הספר על המדף השתנה לאחר הניקיון." "הרופא בדק את מנח הרגל לאחר הפציעה." "יש להתאים את מנח המסך לגובה העיניים."

הניחו אותו, שמו אותו במקום

הועלה כהנחה, כהשערה

מי שמנחה אירוע, טקס, תוכנית או מפגש. "המנחה פתח את הטקס בדברי ברכה קצרים." "היא עובדת כמנחה בתוכנית רדיו שבועית." "המנחה ניהל את הדיון ושמר על סדר הדברים."

שמעשיו, פעולתו או דרכו נקבעים על פי הנחיות, הוראות או עקרונות מסוימים. "הדיון התנהל באופן מונחה ועל פי סדר יום קבוע." "התהליך המונחה צמצם טעויות ושיפר את היעילות." "המחקר נשען על שיטה מונחית היטב."

הראה כיצד יש לפעול; הדריך. "המדריך הנחה את המשתתפים כיצד להשתמש בציוד החדש." "המורה הנחתה את התלמידים בשלבי הניסוי." "היועץ הנחה את המשפחה בתהליך קבלת ההחלטה."

הורה את הדרך; הראה את המסלול. "המקומי הנחה אותנו אל תחנת הרכבת הקרובה." "השוטר הנחה את הנהגים לדרך חלופית." "הפקיד הנחה את המבקרים אל האולם הראשי."

שימש כמנחה של אירוע, תוכנית או דיון. "הוא הנחה את טקס הפתיחה בפני קהל גדול." "העיתונאית הנחתה דיון בנושא חינוך ורווחה." "הזמרת הנחתה את ערב ההתרמה בהתנדבות."

קיבל הוראות או הכוונה כיצד לפעול; הודרך. "הצוות הוּנְחָה לפעול לפי הנהלים החדשים." "התלמיד הוּנְחָה צעד אחר צעד במהלך הניסוי." "המשתתפים הוּנְחו מראש כיצד להירשם לכנס."

אות שאינה נהגית ואינה נושאת ניקוד; לרוב אינה משמשת עיצור בפועל בהגיית המילה. "במילה „ראשון” האל״ף היא אות נחה." "לעיתים ה״א בסוף מילה משמשת אות נחה." "בלימוד הדקדוק מבחינים בין אות נחה לבין אות נהגית."

ביטוי המביע הערכה לדבר⁻מה, לצד הסתייגות או הקטנת חשיבותו. "כבודו במקומו מונח, אבל יש נושאים דחופים יותר לטפל בהם." "המסורת כבודה במקומה מונח, אך צריך להתאים אותה למציאות החדשה." "הישגיו כבודם במקומם מונח, ובכל זאת אין בכך כדי לפטור אותו מביקורת."

טרמינולוגיה או מינוח היא תחום מחקר תאורטי שעניינו מונחים ושימושיהם. "מונחים", במסגרת הטרמינולוגיה, הם מילים, או מילים⁻מורכבות, המשמשות בהקשר מסוים, להבדיל מן השימוש הצר המצוי במילה, המציין אוסף הגדרות ייחודיות המשמשות במסגרת פרקטיקה מסוימת. מחקרים בטרמינולוגיה עוסקים בין היתר בשאלת היווצרותם של מונחים ויחסי הגומלין שלהם עם התרבות בה הם משמשים. מתוך ויקיפדיה

נח הוא דמות מקראית, בנו של למך בן מתושלח והדמות הראשית בסיפור המבול בספר בראשית פרקים עד . קורותיו מסופרות בפרשה הקרויה על שמו, פרשת נח וצאצאיו מפורטים בלוח העמים. לפי הבנה פשוטה של הפרשה, במבול לא נותר איש מלבד נח ובניו ונשיהם כך שהוא אבי כל האנושות. מתוך ויקיפדיה

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים מתוך ויקיפדיה

הנחותי (מילה ארמית שפירושה "היורדים", מכונים גם רבותינו היורדין מארץ) היו חכמים בתקופת התלמוד שהיו יורדים מארץ ישראל לבבל ועולים מבבל לארץ ישראל ומשמשים כשליחים ומגשרים בין שני המרכזים הגדולים של האמוראים יוצרי התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי (רב אבינה, עולא ורב דימי). קשר זה התקיים לפחות כמאה וחמישים שנה. מתוך ויקיפדיה

עומד במקומו, חסר תנועה, לא זז

נתן שם למושג או אובייקט, קבע טרמינולוגיה

נזראן, נזרבייב, נזריה, נזרן, נזרקורה, נח (סרט), נח (פרשה), נח אמריך, נח ברוש, נח בשבע שגיאות