מי שחייב או נדרש לבצע דבר⁻מה מתוקף חובה, הוראה או תפקיד. "כחייל הוא מצווה לציית לפקודות מפקדיו." "העובד מצווה לשמור על כללי הבטיחות במקום העבודה." "בעל התפקיד מצווה לפעול לפי הנהלים שנקבעו."

נתן הוראה מחייבת; פקד

רשם צוואה; הוריש

ציוו עליו, פקדו עליו, הורו לו

פעולת המיצוי (באנגלית: Extraction) היא אחת הטכניקות החשובות והבסיסיות ביותר בכימיה, בתעשייה הכימית ובתעשיית המזון. מתוך ויקיפדיה

צו הוא הוראה הניתנת על ידי אדם או גוף המוסמך לכך ולרוב הוא חייב להתבצע בלא צורך באישור או דיון. תחום עניינו של הצו משתנה בהתאם למצב. לרוב, לראשי מדינות כמו נשיאים או ראשי ממשלה יש זכות להוציא צווים ועל אלו לא להתנגש עם החוקה או חוקים של אותה מדינה. המונח המדויק לתיאור צו משתנה ממדינה: בארצות הברית למשל לא אומרים צו נשיאותי (Presidential Decree) אלא "הוראה ביצועית" (executive orders). שלטון רודני מכונה "שלטון צווים". מתוך ויקיפדיה

פקודה, הוראה או תקנה מחייבת. "בית המשפט הוציא צו המונע את ביצוע העסקה." "החיילים פעלו על פי צו המפקד." "השר חתם על צו חדש בעניין הייבוא."

צהרון, צהרון מצוי, צהריים, צהרים, צהשי, צו (פרשה), צו 8, צו 9, צו איסור יציאה מהארץ, צו איסור יציאה מן הארץ

שכיח, נפוץ; קיים במקומות רבים או במספר רב. "הצמח הזה מצוי באזורים לחים ברחבי הארץ." "השימוש במילה זו מצוי בעיקר בלשון הכתובה." "המין הזה אינו מצוי עוד בטבע."

נמצא במקום מסוים או ברשותו של מישהו. "המפתח מצוי במגירה העליונה." "המידע המבוקש מצוי באתר הרשמי." "בידי הוועדה מצוי כל החומר הדרוש להחלטה."