כיתור וניתוק; הסגר

המקום בו הוא נוצר, מקורו

מצור היא צורת לחימה שבה צד אחד מבקש לכבוש מתחם מבוצר ואילו הצד השני מבקש להגן עליו ולהמשיך להחזיק בו. ההגדרה המילונית למצור היא: "הקפת עיר על ידי צבא כדי לנתק אותה משאר המקומות ולהכניעה". כיום המונח "מצור" מתייחס לכל פעולת הלחימה על מתחם מבוצר ולא רק להקפתו והרעבתו. פעולת ההקפה והבידוד נקרא "כיתור" או "טבעת מצור". מתוך ויקיפדיה

צור היא מילה שמשמעותה "סלע" או "הר" (וכן מקום מחסה ואף כינוי לאלוהים), הנפוצה בשמות מקומות ואנשים. המילה צור מתייחסת לסוג של סלע משקע, ואף היא נפוצה בשמות אנשים. מתוך ויקיפדיה

צר (מפיניקית: ????????, צר; ביוונית: Τύρος – טירוס; בצרפתית: Tyr, טיר; בערבית: صُور, צור) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון (אחרי ביירות, טריפולי וצידון). אוכלוסייתה מונה כ160 אלף בני אדם (ועם פרווריה כ175 אלף), מרביתם מוסלמים שיעים ומיעוטם מוסלמים סונים ונוצרים בני עדות שונות. בעת העתיקה הייתה צור עיר מדינה, מהערים הפניקיות החשובות ביותר, ממנה יצאו מתיישבים בדרכי הים לארצות רבות. בשנת 1979 הכריז עליה אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. מתוך ויקיפדיה

צור הוא סלע משקע כימי המושקע מתוך סביבה מימית שאינה אוופוריטית. הצור הוא סלע קשה בעל מראה זגוגי הבנוי מסיליקה (SiO) טהורה עם מעט מאוד "זיהומים" כימיים. הוא בנוי מגבישים זעירים (קריפטוקריסטלים – דהיינו גבישים נסתרים) של המינרל כלקדון ומקוורץ בעל גבישים גדולים, ולעיתים מכיל מאובנים זעירים. הצור מצוי כגושים בתוך סלעי קירטון, אבן גיר או דולומיט. מתוך ויקיפדיה

סלע המורכב מצורן ומחמצן

סלע

המילה הראשונה בשמות ישובים ושכונות שונים בארץ, כגון צור הדסה, צור יגאל, צור נתן ועוד

שם פרטי עברי לבנים. פירוש השם: סלע; אלוהים. בתנ"ך: מלך מדין

צוקר, צוקר, אברהמס וצוקר, צוקרברג, צוקרמאן, צוקרמן, צור (סלע), צור (עומאן), צור ארליך, צור באהר, צור באחר