קמור; בולט כלפי חוץ או כלפי מעלה, בניגוד לקעור. "לגשר יש צורה מקומרת במרכזו." "הגב המקומר גרם לו לכאבים ממושכים." "התקרה המקומרת העניקה לאולם מראה מרשים."

עשה דבר מה קמור או בעל צורה קשתית. "האדריכל קִמֵּר את התקרה כדי לשפר את פיזור הקול באולם." "הוא קִמֵּר את גבו מרוב מאמץ." "הפסל קִמֵּר את לוח המתכת לצורה מעוגלת."

סביל של קִמֵּר: עשה דבר מה קמור או בעל צורה קשתית. "האדריכל קִמֵּר את התקרה כדי לשפר את פיזור הקול באולם." "הוא קִמֵּר את גבו מרוב מאמץ." "הפסל קִמֵּר את לוח המתכת לצורה מעוגלת."

מבנה או צורה קמורים, בייחוד קשת או תקרה מעוגלת; בגאולוגיה: קימוט רחב וקמור של שכבות סלע. "בכניסה לאולם נבנתה קמרת אבן גבוהה." "תקרת המרתף עוצבה כקמרת מעוגלת." "החוקרים זיהו במפה הגאולוגית קמרת רחבה במרכז האזור."