דבר מה שעליו מתבצעת פעולה, שיחה וכיוצא בזה. "העכברים היו מושאי המחקר."

שם עצם שעליו מתבצעת פעולה

מטען או דבר הנישא ממקום למקום. "הפועל העמיס את המשא על המשאית." "החמור נשא משא כבד בשביל ההררי." "הנמל טיפל בפריקת המשא שהגיע באונייה."

עומס, עול או נטל, בעיקר במובן מושאל. "הטיפול הממושך הפך למשא כבד על בני המשפחה." "החובות הכלכליים היו למשא כבד על העסק." "האחריות הרבה נעשתה למשא שקשה לשאתו."

השיאו אותו, חיתנו אותו; חותן

"הצדדים פתחו במשא ומתן לקראת חתימת ההסכם." "לאחר שבועות של משא ומתן הושגה פשרה בין העובדים להנהלה." "המשא ומתן בין המדינות נמשך חודשים רבים."

בתחביר מושא (אובייקט) הוא השלמה מוצרכת לנשוא פועלי, והוא מתקשר לפועל כהשלמה מוצרכת, כלומר, הפועל "זקוק" לה. המושא יכול להתקשר לפועל ישירות, בלי מילת יחס (מושא ישיר) או על ידי מילת יחס (מושא עקיף) שהיא חלק מהערך המילוני של הפועל. לפיכך, החלפת מילת היחס המוצרכת תשנה (בדרך כלל) את משמעות המושא או הפעולה (לדוגמה: "הודה ל" [מישהו] לעומת "הודה על" [משהו] לעומת "הודה ב" [אשמה, עבירה וכיוצא בזה]). מתוך ויקיפדיה

משא או מטען הם חפצים המועברים ממקום אחד למשנהו על ידי אמצעי שינוע. המונח יכול להתייחס לכל עצם שהוא ולכל כמות שהיא, אך אין זה מקובל להתייחס לבני אדם כמטען – בשינוע, אנשים יכונו "נוסעים". מתוך ויקיפדיה

מוש בן ארי, מוש בן ארי - Live, מוש בן⁻ארי, מוש השור, מוש קאשי, מושאע, מושב, מושב (מטוס נוסעים), מושב (מטוס), מושב אביבים