שטוח או מרודד; מיושר כך שפניו אחידים. "הקרטון הממוחזר הגיע משוטח כדי לחסוך מקום באחסון." "הבצק צריך להיות משוטח לעובי אחיד לפני האפייה." "הפח המשוטח הועבר למִחזור."

הפך דבר⁻מה לדק ושטוח; רידד

הסיר את כל הבניינים בשטח מיושב, כחלק מפעולה מלחמתית

הקטין הבדלי דרגות ומעמדות, ביטל חלק מההיררכיה בארגון, חברה, קבוצה וכד'

הפך דבר⁻מה לשטחי וחסר מורכבות

נעשה שטוח או הוחלק עד שהיה שטוח. "הבצק שוטח בעזרת מערוך לפני האפייה." "לאחר הלחיצה שוטח קפל הבד ונעלם כמעט לגמרי." "החומר הרך שוטח על פני התבנית בשכבה דקה."

בטופולוגיה, משטח הוא יריעה טופולוגית דו⁻ממדית, כלומר מרחב טופולוגי שבאופן מקומי נראה כמו המישור האוקלידי. משטח המהווה שפה של גוף תלת⁻ממדי נקרא פני שטח. מתוך ויקיפדיה

משטח (מכונה גם משטח העמסה או רפסודה) הוא מתקן שינוע שטוח שעליו מעמיסים מוצרים באופן יציב לצורך הזזתם באמצעות מלגזה או עגלת משטחים. המשטח מהווה את הבסיס ליחידת מוצרים לשינוע, הנערמים על המשטח באופן מסודר ומחוברים אליו בעזרת עטיפת פלסטיק חזק, או באמצעי אחר. מתוך ויקיפדיה

משחתת מסדרת אקצוקי, משט הערים, משט יובל היהלום, משט ערים, משטח (טופולוגיה), משטח β, משטח אלגברי, משטח בורגי, משטח בזלת נרחב, משטח בטא