שתה לשוכרה; השתכר. "אחרי כמה כוסות יין הוא סָבָא ואיבד את שיקול דעתו." "החוגגים סָבְאוּ במסיבה עד שעות הלילה המאוחרות." "הוא סָבָא מן המשקה החריף והתקשה ללכת ישר."

סבא⁻רבא, אביהם של אחד הסבים או הסבתות. "בתמונה המשפחתית הופיע גם הסבא הגדול מצד האם." "הילדים הקשיבו לסיפורים שסיפר להם הסבא הגדול." "היא חקרה את אילן היוחסין וגילתה פרטים על הסבא הגדול שלה."

"סבא רבא שלי נולד בירושלים בתחילת המאה הקודמת." "בתמונה המשפחתית מופיעים גם ההורים, גם הסבים וגם הסבא רבא." "הילדים שמחו לשמוע סיפורים מילדותו של הסבא רבא."

סבא (במקרא: שבא) הייתה ממלכה עתיקה שהתקיימה בדרום⁻ערב (תימן של ימינו) וכן במושבה בחבש שבצפון אתיופיה - ובשיאה שלטה מעבר לגבולות תימן וחבש, גם על צפון סומליה, ג'יבוטי, מזרח סודאן ומערב ערב הסעודית ועומאן ואריתריאה. מתוך ויקיפדיה

סאת'ינד'רה נאת' בוז, סאת'ק (רובע), סאתימה בי בנג'מין, סב, סב⁻טקסט, סבא אסגד, קיסר אתיופיה, סבא בהפרעה, סבא דוליטל, סבא הושע, סבא טוביה

אביו של אחד ההורים

כינוי לאיש קשיש