שילח לתקוף; הסית לתקיפה. "הוא שיסה את הכלב בעובר האורח." "מנהיג הכנופיה שיסה את אנשיו ביריביו." "אסור לשסות בעלי חיים זה בזה."

נִשְׁלַח לתקוף. "לאחר שהפורצים התגלו, הכלבים שוסו בהם."

שסו (במצרית קדומה או שוסו) היו קבוצה אתנית שהתקיימה, על פי מקורות מצריים ואכדיים במזרח הקדום החל מתקופת הברונזה המאוחרת באמצע האלף השני עד אמצע האלף הראשון לפנה"ס בתקופת הברזל. זהותם האתנית של השסו אינה ברורה, אך יש המזהים אותם עם שבטי העברים ובכללם עם ישראל. מתוך ויקיפדיה

שס"ד, שס"ו, שס"ז, שס"ח, שס"ט, שסועי פרסה, שסטה, שסטוב, שסטזאורוס, שסטל רוז'