בצירוף סמיכות, ברצף שמות עצם, השם השני

מי שעוסק בסיוע

דבר המשמש כמשענת

נתן אמון, שם את מבטחו; בטח. "המורה סמך על התלמידים שלא יעתיקו במבחן."

שם; השעין. "הקשיש עצר לנוח וסמך את ידו על הקיר."

שם משפחה

ניתן לבטוח בו, אמין

סמיכות היא צירוף של שני שמות עצם שיש ביניהם קשר הדוק. השם הראשון בצירוף נקרא נִסְמָךְ והשני סוֹמֵךְ. מבחינה תחבירית, הנסמך מתפקד כ"גרעין" והסומך מתפקד כלוואי. מבדילים בין סמיכות רגילה ("סמיכות דבוקה" או "חבורה"), שבה אין חציצה בין השמות או שהם מופרדים רק על ידי ה' הידיעה, לבין סמיכות מפורקת ("סמיכות פרודה"), שבה מילת היחס "של" מפרידה בין שני השמות. סמיכות היא אחת הדרכים לתאר שם עצם ולאפיינו מבחינות שונות. מתוך ויקיפדיה

סומיירה זאהור, סומיל, סומיר, סומית, סומית הגליל, סומך חייקין, סומך⁻חייקין, סומכא, סומכוס, סומכוס (פירושונים)