סוגה ספרותית הכוללת יצירות פרוזה בדיוניות

סכם כמות של פרטים; מנה

(ספר את) החשיב, התייחס. "הם התגרשו כי הוא לא ספר אותה."

קיצר את שערות הראש

תיאר במילים. "סיפר מה קרה ומה שמע."

השמיע או הקריא סיפור. "סיפר לילד לפני השינה."

סביל של סִפְרֵת.

קיצרו את שערות ראשו

תואר במילים, הושמע, נאמר

לך סָפֵּר לסבתא, אַל תבלבל אֶת הַמֹּחַ

יש מעטים מאוד

יש מעטים מאוד

אני לא מאמין לך, אתה ממציא או משקר

תו המציין מספר

סיפורת היא מכלול של יצירות הכתובות בפרוזה (להבדיל משירה), שעלילתן אינה אמיתית אלא פרי דמיונו של הסופר (להבדיל מיצירות להן יש יסוד מבוסס מציאות, כמו ביוגרפיות, היסטוריות וכיוצא בזה). הסיפורת היא נגזרת של הספרות, וכוללת כבדרך קבע רומנים, סיפורים קצרים, משלים, מעשיות, מחזות וכדומה. הסיפורת היא שיטה שהתקיימה מאז יצירת הכתב, ובאופן כלשהו גם קודם לכן, בידי מספרי סיפורים. מתוך ויקיפדיה

סיפורים של ברווזים, סיפורים שלא נשלמו, סיפורימפו, ברן ולותין, סיפורן של שתי ערים, סיפורת בזק, סיפורת עממית, סיפיווה טשאבאלאלה, סיפיליס, סיפל (אי)