בלימה; הפסקה; עצירה. "השופט ניסה לתקן את שעון העצר."

שלטון. "המלך הציג בפני העם את יורש העצר."

איסור על יציאה מן הבית או מן האזור בשעות מסוימות או במצב חירום; עוצר. "הוטל עוצר לילי בעיר בעקבות המהומות." "בזמן העוצר נאסרה תנועת אזרחים ברחובות." "התושבים התבקשו להישאר בבתיהם עד להסרת העוצר."

שעון המכוון למדידת הזמן המדויק של פעולה כלשהי; סטופר. "המאמן הפעיל את שעון העצר בתחילת הריצה." "בעזרת שעון עצר מדדו את משך הניסוי בדיוק." "הוא עצר את שעון העצר כשסיים לפתור את התרגיל."

עוצר (במלעיל) הוא הוראתו של גוף בעל סמכות על שטח מסוים אשר אוסרת על תנועת אנשים ברחובות. העוצר יכול לחול במשך שעות אחדות של היממה בלבד (למשל עוצר לילה), או באופן רצוף. מתוך ויקיפדיה

עוצר (במלרע) הוא שליט בפועל. במלוכה, עוצר מקבל בדרך כלל את השלטון בשל היעדרו של המלך, אי⁻יכולתו למלוך עקב נסיבות שונות, בדרך כלל בריאותיות, או מפאת גילו הצעיר של המלך החוקי. בפינלנד ובהונגריה, קציני צבא שימשו כעוצרים בהיעדרו של המלך, בעוד באיסלנד העוצר ייצג את מלך דנמרק כשליט המדינה עד שאיסלנד הפכה לרפובליקה בשנת 1944. מתוך ויקיפדיה

הפסיק לנוע או להתקדם; נעצר במקום. "הרכב עצר בחריקת בלמים ליד הצומת." "הוא עצר בכניסה לבניין והביט לאחור." "הרכבת עצרה בתחנה המרכזית."

מנע מעבר, תנועה או זרימה; חסם או בלם. "הסכר עצר את השיטפון לפני שהגיע לכפר." "התחבושת עצרה את הדימום במהירות." "השומר עצר את הנכנסים בשער."

הפסיק דבר מה שהתנהל; ביטל את המשכו. "המורה עצר את השיעור לשיחה קצרה." "החברה עצרה את הייצור בעקבות התקלה." "הגשם עצר את המשחק באמצע המחצית."

לקח אדם למעצר; אסר. "השוטר עצר את המפגינים לאחר ההפרות." "המשטרה עצרה חשוד בפריצה לדירה." "החיילים עצרו את המרגל בגבול."

עוצמת הרצף, עוצמת נשיכה, עוצמת סיביר, עוצמתם של קשרים חלשים, עוצר, עוצר אווירי, עוצר לילה, עוצרות, עוקב כוכבים, עוקבה בן נאפע