שאינו משוגע; בעל יציבות נפשית ושיקול דעת תקין. "למרות הלחץ הרב, הוא נשאר שפוי וקיבל החלטות שקולות." "העדות שלה הייתה מסודרת, והיא נראתה שפויה לחלוטין." "קשה לשמור על ראש שפוי בתקופה של אי⁻ודאות ממושכת."

"בית המשפט קבע שהנאשם היה בלתי שפוי בזמן המעשה." "התנהגותו הבלתי שפויה הדאיגה את בני משפחתו." "ברומן מתואר שליט בלתי שפוי המאבד קשר עם המציאות."