למד או עבד בחריצות ובהתמדה. "התלמיד שקד על לימודיו לקראת הבחינה." "החוקרת שקדה על כתיבת המאמר במשך חודשים." "הוא שקד על שיפור ביצועי הצוות לאורך השנה."

מחוות כבוד של כפיפת פלג הגוף העליון בפני אדם או דבר; השתחוות. "השחקנית קדה קידה קצרה לקהל בסיום ההופעה." "הוא בירך את האורחים בקידה מנומסת." "בטקס הרשמי נהגו המשתתפים להביע כבוד בקידה."

מרציפן. "לקישוט העוגה השתמשה הקונדיטורית בבצק שקדים צבעוני." "הם עיצבו דמויות קטנות מבצק שקדים." "המתכון כולל ציפוי דק של בצק שקדים מעל העוגה."

אדנואיד

"אצל ילדים מסוימים השקד השלישי מוגדל וגורם לקשיי נשימה." "הרופא בדק אם השקד השלישי חוסם את מעבר האוויר." "לעיתים מסירים את השקד השלישי בניתוח כאשר הוא גורם לבעיות חוזרות."

קדד (שם מדעי: ''Astragalus'') הוא סוג גדול מאוד, שמונה מעל 3000 מינים בתת⁻משפחת הפרפרניים במשפחת הקטניות, משרעת התפוצה היא אירנו⁻טורנית (אזור בעל אופי ערבתי⁻יבשתי), לדוגמה, 13 מינים גדלים בחרמון, 11 בבקעת ים המלח ורק 6 בעמק החולה (ישנם מינים חופפים). מתוך ויקיפדיה

קדה (במלאית: Kedah) היא מדינה במלזיה. בראש המדינה עומד סולטאן. קדה נמצאת בחלקה המערבי של מלזיה, בחצי האי המלאי, והיא גובלת בפרליס בצפון, בתאילנד בצפון ובמזרח, בפרק בדרום⁻מזרח, בפננג הדרום ובמצר מלאקה במערב. בירתה היא אלור סטר והבירה המלכותית שלה (מקום מושבו של הסולטאן) היא אנק בוקיט. מתוך ויקיפדיה

{{סרט מתוך ויקיפדיה

קידה היא תנועת גוף של כפיפה מן המותן המציינת מחווה של הכנעה וכבוד כלפי הזולת. הקידה נפוצה מאוד בתרבויות מזרח אסיאתיות, אך קיימת גם כמחוות כבוד לבני האצולה באירופה ובמקומות אחרים. לעיתים קידה מסתכמת בהורדת הראש ולא בהנעת כל פלג הגוף העליון. מתוך ויקיפדיה

זרעו האכיל של עץ השקד, המצוי בתוך קליפה קשה ומשמש למאכל. "היא הוסיפה שקדים קצוצים לעוגה." "בט״ו בשבט נהוג לאכול גם שקד ופירות יבשים." "השקד נמכר טבעי, קלוי או מומלח."

קיד וקאט, קיד וקאסידי, קיד וקסידי, קיד נגד קאט, קיד קאדי, קידה (מאחז), קידה שעירה, קידוד (זיכרון), קידוד אודיו, קידוד גדל