שם פעולה של שָׁכַן: גר, שהה. "הוא שכן בחדר 212."

בספרות היהדות, שכינה היא ההתגלות האלוהית בעולם. הביטוי הוא שם הפעולה הנגזר מהשורש שכ"נ ('לשכון'). על פי תפיסות בקבלה, בפילוסופיה יהודית⁻נאופלטונית ובתנועת החסידות, האל שוכן בפנימיותו של העולם כולו ומחיה אותו, ו'שכינתו' היא נשמת העולם ורוח אפיו. בספרות הקבלית, השכינה מזוהה עם המושג "כנסת ישראל" - מושג חז"לי וקבלי שמובנו הוא האומה היהודית או הנשמה הקולקטיבית של כל היהודים "שורש נשמות ישראל", וככזאת מהווה המשך של דימוי האומה היהודית לבת זוגו של אלוהים בנביאי הכתב ובחז"ל. מתוך ויקיפדיה

שכיבת סמיכה, שכיבת שמיכה, שכיח, שכיחות, שכיחות אותיות בעברית, שכיר, שכיר (אופרת רוק), שכיר חרב, שכירות, שכירות (מקרקעין)