בן המקום, דייר קבוע. "הפליט ביקש משר הפנים לקבל מעמד של תושב קבע."

סביל של הֵשִׁיב: עָנָה

הושיבו אותו

השיבו לו, השיבו אותו

נַעֲנָה

תושב הוא אדם המתגורר במקום מסוים: במדינה, ברשות מקומית, בשכונה וכדומה. היותו של אדם תושב מקנה לו זכויות ומטילה עליו חובות. להבדיל מאזרחות, שהיא מעמד פורמלי, על⁻פי רישום מתאים, תושבות היא מאפיין פחות פורמלי, הנקבע לא רק לפי רישום, אלא בעיקר לפי המציאות בשטח – המקום שבו האדם מתגורר. מתוך ויקיפדיה

תורת תיק ההשקעות, תורת תיק ההשקעות המודרנית, תורתו אומנותו, תורתו של סה⁻מה, תורתם אומנותם, תושב ארעי, תושב חוזר, תושב ישראל, תושב"ע, תושבות