מושג בפילוסופיה ובתאולוגיה העוסק בניסיון להצדיק את קיומו של הרוע בעולם לצד אמונה באל טוב וכל⁻יכול. "המאמר בוחן את שאלת התיאודיציה בעקבות אסונות המוניים." "במסורות דתיות שונות הוצעו תשובות שונות לבעיית התיאודיציה." "הדיון בתיאודיציה מחבר בין פילוסופיה של הדת לבין שאלות מוסריות."

תאודיציה (Theodicy) היא תפיסה תאולוגית ופילוסופית המבטאת צידוק דין וקבלת מעשי האל ללא תרעומות וביקורת. העיקרון העומד מאחורי התאודיציה הוא כי האל חפץ תמיד בטובת ברואיו והוא החכם מכול, ובשל כך אין יכולת בידי האדם להבין את מעשי האל ומתוך כך לבקרם. תפיסה זו מעוררת חשיבה מחדש למעשה לגבי כל שאלת הרוע בעולם. מתוך ויקיפדיה

תיאודור שניידר, תיאודור תומאס, תיאודור תיאודורוב, תיאודורוס פאפאלוקאס, תיאודיציאה, תיאודן, תיאודרוס השני, תיאודרוס השני של אתיופיה, תיאודרוס השני, קיסר אתיופיה, תיאודריך הגדול