תאוריית האופטימליות או תאוריית המיטביות (באנגלית: Optimality Theory; מקוצר לרוב כ⁻OT) היא מודל בלשני שלפיו הצורות הנצפות בשפות אנוש נובעות מיחסי גומלין בין עקרונות אוניברסליים הנקראים אילוצים. OT נבדלת ממודלים קודמים בכך שאינה משתמשת בחוקים ליניאריים הפועלים על פי סדר מסוים, ובמקום זאת ממדלת את הדקדוק כמערכת הממפה בפעולה אחת קלטים לפלטים, כאשר הקלט הוא באופן טיפוסי הייצוג המנטלי הבסיסי (Underlying Representation או UR) והפלטים הם מימושם בפועל. מתוך ויקיפדיה

תאוריית גיררדי⁻רימיני⁻ובר, תאוריית דה ברויי⁻בוהם, תאוריית דה ברולי⁻בוהם, תאוריית דה⁻ברויי בוהם, תאוריית האוטר, תאוריית האינטליגנציות המרובות, תאוריית האישור העצמי, תאוריית האליטות, תאוריית האסטרונאוטים העתיקים, תאוריית האסטרונאוטים הקדומים