תאוריית הזהות החברתית היא תאוריה בפסיכולוגיה חברתית לפיה הזהות החברתית שלנו נוצרת בתהליך של מפגש, השוואה, משא ומתן ותחרות עם הקבוצות שאנו באים עמן במגע. על פי תאוריה זו הזהות החברתית היא גורם מכריע בעיצוב זהותו של הפרט, מכיוון שברוב הזמן אנו פועלים כחברים בקבוצות מסוימות.Tajfel, H.; Turner, J. C. (1979). "An integrative theory of intergroup conflict". In W. G. Austin; S. Worchel (eds.). The social psychology of intergroup relations. Monterey, CA: Brooks/Cole. pp. 33–47. הנחת היסוד של תאוריה זו היא שכל אדם, כחבר בקבוצה מסוימת, שואף להשיג זהות חברתית חיובית. זהות חברתית חיובית מושגת על ידי השוואה עם קבוצות אחרות. תוצאת ההשוואה נקבעת על פי פרמטרים משותפים בין הקבוצות השונות והם תולדה של יחסי הכוח בין הקבוצות, של ההיסטוריה המשותפת ביניהם ושל ההיסטוריה של כל קבוצה בנפרד. מתוך ויקיפדיה

תאוריית ההתפתחות הספונטאנית, תאוריית ההתפתחות הספונטנית, תאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה, תאוריית ההתקבלות, תאוריית ההתקשרות, תאוריית החברה העולמית, תאוריית החייזרים הקדומים, תאוריית החלונות השבורים, תאוריית היד הנעלמה, תאוריית הייחוס