התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע לשיאו בתקופה של סוף המאה ה⁻19 ותחילת המאה ה⁻20, ונמשך עד למלחמת העולם השנייה. מרכזו היה באזורים היהודיים התוססים במזרח אירופה ובמרכזה, אך ניתן היה למצוא אותו גם בפריז, בלונדון, בברלין, דרום אמריקה ואולי יותר מכל בניו יורק. התיאטרון הציג רפרטואר רחב של סגנונות: אופרטה, קומדיה מוזיקלית, מופעי רֶוְויוּ נוסטלגיים וסאטיריים, מחזות דרמה נטורליסטית, אקספרסיוניסטית, מודרניסטית ומלודרמה. מתוך ויקיפדיה

תאטרון הבימה, תאטרון המפתח, תאטרון הסטודיו, תאטרון וכטנגוב, תאטרון חיפה, תאטרון יידיש, תאטרון ירושלים, תאטרון מלנקי, תאטרון פרינג', תאטרון צלליות