אי⁻סדר מוחלט; אנדרלמוסיה, כאוס. "אחרי המעבר לדירה החדשה שרר בבית תוהו ובוהו." "המסמכים היו מפוזרים על השולחן בתוהו ובוהו גמור." "בלי תכנון מוקדם, האירוע הידרדר לתוהו ובוהו."

הכין מתווה, קבע תכנית

נבוך או מהוסס, כאילו אינו מבין או מתלבט. "היא הביטה בי במבט תוהה." "פניו קיבלו הבעה תוהה כששמע את ההסבר." "הילד עמד מול הדלת במבט תוהה."

תהום, תומה