מחקר מדעי פעיל בשאלת מוצא האדם החל רק בסוף המאה ה⁻19, עם החיפושים אחר מאובנים של אבות קדמונים של האדם. אך עוד קודם לכן העלו צ'ארלס דרווין ותומאס הקסלי במסגרת תורת האבולוציה את ההשערה שמוצא האדם הוא מקופי אדם קדומים, ובאירופה התגלו מאובנים ראשונים של אדם ניאנדרטלי. במאה ה⁻20 התגלו מאובני האוסטרלופיתקנים ומינים קדומים של סוג האדם במזרח אפריקה ובדְרומה – תגליות אשר ביססו את מוצאה האפריקני של משפחת האדם, ואת העלייה ההדרגתית שחלה בנפח המוח במשך שלושה מיליון השנים האחרונות. בתחילת המאה ה⁻21, מופה רצף הגנום של האדם, השימפנזה והאדם הניאנדרטלי, והדבר אִפשר לתארך באופן גנומי את האבות המשותפים הקדמונים שלהם. מתוך ויקיפדיה

תולדות השיגעון בעידן התבונה, תולדות התיאטרון, תולדות התשבץ העברי, תולדות חייך, תולדות חיל ההנדסה הישראלי, תולדות יהדות מרוקו, תולדות יוון ההלניסטית, תולדות יעקב יוסף, תולדות יצחק, תולדות ישו