א
א
א
מי שמתגורר במקום מסוים דרך קבע; בן המקום. "תושבי השכונה התכנסו לדיון על התוכנית החדשה." "העירייה מעניקה הנחה לתושב העיר." "הוא נחשב לתושב קבע מאז שעבר לגור בארץ."
1.
הוֹשִׁיבוּ אותו; גרמו לו לשבת או להציבו במקום ישיבה. "הילד הוּשַׁב בשורה הראשונה של הכיתה." "האורח הוּשַׁב ליד שולחן הכבוד." "לאחר הבדיקה הוּשַׁב המטופל על כיסא גלגלים."
2.
הוּחְזַר למקומו או לתפקידו. "לאחר הערעור הוּשַׁב העובד לתפקידו הקודם." "הספר הוּשַׁב למדף לאחר העיון." "הציוד הוּשַׁב למחסן בסוף היום."
סביל של הֵשִׁיב: עָנָה. "הוא השיב לשאלת המורה בביטחון." "לאחר רגע של מחשבה השיבה הנציגה בפירוט." "כשפנו אליו בבקשה, השיב בנימוס."
תושב מילון - תושב הגדרה מילונית - מילון עיברי תושב - פירוש תושב - תושב תרגום
תושב באנגלית - ,uac
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
