נִקְבַּע לוֹ תְּחוּם; הוּגְבַּל לִגְבוּלוֹת מְסֻיָּמִים. "השטח הותחם בגדר זמנית עד לסיום העבודות." "הדיון הותחם לנושא התקציב בלבד." "אזור החיפוש הותחם לפי המידע שהתקבל."

בעיטה חזקה מאוד לעבר השער. "החלוץ כבש בשער מרהיב לאחר בעיטת תותח מחוץ לרחבה." "השוער התקשה לעצור את בעיטת התותח שנשלחה לעבר החיבורים." "בדקה האחרונה ניסה הקשר להכריע את המשחק בבעיטת תותח מרחוק."

חיילים או אזרחים שמוקרבים במהלך מלחמה או עימות צבאי

מי שמצוי בעמדת נחיתות ברורה, ועלול לספוג בשל כך הפסדים, השפלות, מכות, פגיעות וכד'. "לאחר ההעפלה לליגת העל, הבטיח מאמן הפועל אשקלון שקבוצתו לא תהיה בשר תותחים."

כלי נשק כבד בעל קנה ארוך, המשמש לירי פגזים למרחק. "התותח הוצב על הגבעה ופנה לעבר המטרה." "במוזיאון הציגו תותח עתיק מן המאה התשע⁻עשרה."

אדם מוצלח מאוד או מצטיין במיוחד בתחום מסוים. "היא תותחית במתמטיקה ופותרת תרגילים במהירות." "המאמן אמר לשחקן שהוא תותח אמיתי על המגרש." "הטכנאי הזה תותח בתיקון מחשבים."

תוחתם, תתוחם