תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב⁻מערכתית ולאומית. תהליך זה לא היה תהליך לשוני גרידא, אלא הוא השתבץ במערכת רחבה של תהליכים שחלו בעם ישראל באותה תקופה, ובעיקר במהפכה הציונית ובהתפתחות היישוב העברי החדש בארץ ישראל. תהליכים אלה הביאו, בסופו של דבר, להקמת מדינת ישראל כמדינה לאומית עברית. מתוך ויקיפדיה

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו⁻אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים. העברית היא שפתה הרשמית של מדינת ישראל, מעמד שעוגן בשנת תשע"ח, 2018, בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. מתוך ויקיפדיה

ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן⁻יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל. בשנים 1920–1922 נקרא "מדרש הלשון". לימים הפך הארגון לאקדמיה ללשון העברית. מתוך ויקיפדיה

יום השפה העברית, החל בתאריך כ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן⁻יהודה, הוא יום מודעות המצוין מדי שנה במדינת ישראל לקידום מעמדה של הלשון העברית בישראל ובעולם. יום זה נקבע בהחלטת הממשלה ב18 בנובמבר 2012. מתוך ויקיפדיה

ועד ההצלה של הסוכנות היהודית, ועד ההצלה של יהודי אתיופיה במחנות הפליטים בסודאן, ועד ההצלה שעל יד רבני אמריקה, ועד הישיבות, ועד הלשון, ועד המשלחות היהודיות, ועד הנחות בלה"ק, ועד הנציגויות היהודיות, ועד העדה המערבית בירושלים, ועד העדה הספרדית