תחינות (בתעתיק פונטי של ההגייה אשכנזית: "תְּחִינֶס") הוא כינויים של סידורי תפילות בשפה היידית, אשר נפוצו למן המאה ה⁻17 בקהילות אשכנז, ונועדו עבור הנשים היהודיות – שבשונה מן הגברים, לא ידעו די עברית כדי להתפלל בלשון הקודש, והיו נוהגות לומר תחינות בלשון המדוברת - ביידיש. מתוך ויקיפדיה

תחילתו בפשיעה וסופו באונס, תחילתם של ימי הביניים, תחינה, תחינות, תחינס, תחינת הכלה, תחית המתים, תחית ישראל, תחכמוני (בית ספר), תחכמוני (דמות מקראית)