מונח משפטי, בעיקר בדיני ביטוח וחיובים, המציין כניסה של אדם או גוף לזכויותיו של אחר כלפי צד שלישי, בדרך כלל לאחר ששילם במקומו או פיצה אותו. "לאחר שחברת הביטוח פיצתה את המבוטח, קמה לה זכות תחלוף כלפי המזיק." "פסק הדין עסק בשאלה אם לבנק עומדת זכות תחלוף כלפי החייב." "החוק מסדיר את תנאיה של זכות התחלוף לאחר תשלום החוב."

היה ואיננו, עבר

עבר על פני. "הוא חלף מולי ברחוב."

זמני, חולף, ארעי

זמני

"הכאב חלף הלך לו לאחר כמה שעות." "החשש הגדול חלף הלך לו עם קבלת התשובה." "החורף חלף הלך לו במהירות."

גָּז, נֶעֱלַם

"כל התוכניות הגדולות חלפו עם הרוח לאחר המשבר." "ההבטחות שניתנו בתחילת הקמפיין חלפו עם הרוח." "בתוך זמן קצר התקווה לשינוי חלפה עם הרוח."

תחולף, תחלפו