תחנת רדיו היא אמצעי לשידור רדיו לציבור הרחב. מתוך ויקיפדיה

קול ישראל הייתה תחנת הרדיו המחתרתית של ארגון ההגנה שפעלה בשתי תקופות: 13 במרץ עד 11 ביוני 1940 ולאחר מכן החל מ⁻4 באוקטובר 1945 ועד 14 במאי 1948. התחנה הופעלה מבחינה טכנית על ידי טכנאי שירות הקשר הארצי של ההגנה, הקריינים היו שליחי מחלקת התרבות במטה הכללי. כדי לא להיתפס על ידי הבריטים, הייתה התחנה משדרת לסירוגין מדירות שונות בתל אביב ובמקומות נוספים בארץ. כמו כן הקריינים ששידרו בתחנה היו מתחלפים כדי שקולם לא יזוהה ותדרי התחנה היו משתנים. ציוד התחנה היה מועבר ממקום למקום במזוודות וחברי ההגנה באבטחה היקפית היו מזהירים את צוות השידור במקרה שהיו אנשי המשטרה הבריטית מתקרבים למקום. התחנה נקראה בתקופה מסוימת גם תלם שמיר בועז (ראשי תיבות באלפבית צלילי של "תחנת שידור במחתרת"). השידורים היו נפתחים כאשר הקריין או הטכנאי היו שורקים שלוש פעמים את השורה "עוד לא אבדה תקוותנו" מתוך התקווה. מתוך ויקיפדיה

{{מבנה מתוך ויקיפדיה

תחנת רכבת תחתית, תחנת רכבת תפעולית, תחנת שאול המלך, תחנת שול דרך, תחנת שול הדרך, תחנת שידור ב', תחנת שידור תל חיים, תחנת שינג'וקו, תחפושת, תחפיף