תאוריית האוטר (במקור: Auteur theory) היא תאוריה קולנועית, הגורסת כי סרט קולנוע משקף את החזון היצירתי האישי של הבמאי, כאילו הוא היה ה"אוטר" העיקרי היחידי (בצרפתית - "Auteur"; אוטר הוא סופר). לפי התאוריה, על אף היותו של סרט קולנוע תוצר של תהליך הפקה תעשייתי, ולפעמים אפילו בגלל זה, בסופו של דבר - קולו היצירתי של האוטר הוא ייחודי מספיק, על מנת להתבלט מעבר להשפעות של שאר הגורמים המעורבים בתהליך היצירה (בין השאר אולפני הקולנוע), שהוא עבודה קולקטיבית של בעלי מקצועות רבים ושונים. במקרים מסוימים, מפיקי סרטים בפועל נחשבים לבעלי השפעה על הסרטים שהם מפיקים, בדומה לזו של במאים⁻אוטרים. מתוך ויקיפדיה

תיאוריות משתנים נסתרים, תיאוריות קולנועיות - גישה פנומנולוגיה, תיאוריית אסון טובה, תיאוריית ג'יררדי, רימיני וובר, תיאוריית דה ברולי⁻בוהם, תיאוריית האפס, תיאוריית הדומינו, תיאוריית ההיקשרות, תיאוריית ההתפתחות בשלבים, תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית