תאוריית ניהול האימה (Terror Management Theory - TMT) היא תאוריה בפסיכולוגיה חברתית העוסקת בהשפעת תודעת המוות על החשיבה ועל ההתנהגות האנושית. על פי תאוריה זו ישנו קונפליקט פסיכולוגי בסיסי בין הרצון לחיות לבין המודעות לכך שהמוות הוא בלתי נמנע. הקונפליקט מייצר אימה, שבתורה מנוהלת באמצעות מערכות סמליות כדי להשיג תחושת נצחיות ולאפשר חיים בעלי ערך ומשמעות. התאוריה הוצעה לראשונה על ידי החוקרים ג'ף גרינברג, שלדון סלומון וטום פיסצ'ינסקי בשנת1986 ועבודתם מבוססת על עבודותיו של האנתרופולוג ארנסט בקר, במיוחד ספרו "הכחשת המוות" אשר יצא לאור בשנת 1973 וזכה לפרס פוליצר בשנת 1974. בקר טען כי בני אדם שונים מכל בעל חיים אחר בכך שהם מודעים למותם הבלתי נמנע. על כן הם זקוקים למבנים תרבותיים שיתנו לחיים טעם ומשמעות. מתוך תפיסה זו, פותחה תאוריית ניהול האימה שרעיונה המרכזי הוא שחשיבותה הפסיכולוגית של הערכה עצמית היא ביכולתה לתמוך בהכחשה של המוות, על ידי הקניית ערך שאינו בן חלוף לאדם. מתוך ויקיפדיה

תאוריית ממשלת הכיבוש הציונית, תאוריית מערכות אקולוגיות, תאוריית מערכת המטרה, תאוריית מרחב העבודה הגלובלי, תאוריית משתנים חבויים, תאוריית פער⁻ידע לקבלת החלטות, תאוריית פרסת הסוס, תאוריית קונספירציה, תאוריית קוף המים, תאוריית קיום השתייכות צמיחה