נוזל שחומר אחר מומס בו באופן אחיד. "המלח הומס במים ונוצרה תמיסה צלולה." "הרוקח הכין תמיסה לחיטוי הפצע." "החומר נשמר בתמיסה במשך כמה שעות."

תערובת אחידה של שני חומרים או יותר, שבה חומר אחד משמש ממס ואחרים מומסים בו. "המלח נמס במים ויצר תמיסה צלולה." "במעבדה הכינו תמיסה בריכוז נמוך לצורך הניסוי." "הרופא המליץ לשטוף את הפצע בתמיסה מחטאת."

בכימיה, תמיסה היא תערובת הומוגנית (אחידה) של כמה חומרים שונים, כאשר אחד מהם מתפקד כממס והאחרים מומסים בו. המולקולות של החומרים המומסים מוקפות כולן במולקולות של הממס. מתוך ויקיפדיה

תמיסה, תמיסה מוצקה, תמיסה פיזיולוגית, תמיסה רוויה, תמיסה תחליפית, תמיסטו (ירח), תמיסטוקלס, תמיסטוקלס זאמיט, תמיסת בנדיקט, תמיסת הרטמן