בפסיכואנליזה, רגרסיה או נסיגה (ולפי האקדמיה ללשון: תסוגה) היא מנגנון הגנה בו האדם חוזר להתנהגויות המאפיינות שלב מוקדם יותר בהתפתחותו, בו הוא חש נוחות וביטחון רגשי. הדבר עשוי להתרחש במצבים בהם האדם חש משבר מסוים בשלב ההתפתחות שלו, חוסר ביטחון וקושי להתמודד באופן המקובל והתואם את שלב ההתפתחות הבוגר יותר בו הוא נמצא כרגע. לפי התאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד, הדבר קורה כאשר עולים למודעות דחפים ומחשבות שהאדם חש חרדה רבה מולם ומתקשה להתמודד איתה, ולכן הוא נסוג לאחור, לשלב מוקדם יותר בהתפתחות, בו הוא מדחיק דחפים ומחשבות אלו אל הלא⁻מודע, ויכול לחוש יותר ביטחון. מתוך ויקיפדיה

חילק למחלקות, לסוגים או למינים; מִיֵּן. "הספרן סיווג את הספרים לפי נושאים." "החוקרים סיווגו את הממצאים לקבוצות שונות." "המערכת מסווגת את הנתונים לפי רמת סיכון."

קבע שמידע, מסמך או דיון יהיו סודיים או מוגבלי גישה. "הגורמים המוסמכים סיווגו את המסמך כסודי." "הצבא סיווג את פרטי המבצע." "הוועדה סיווגה חלק מן הדיונים כחסויים."

תסביך אדיפוס, תסביך אלקטרה, תסביך נחיתות, תסביך סינדרלה, תסביך פרנקנשטיין, תסוגה לממוצע, תסחור, תסחיף, תסחיף אוויר, תסחיף גז