בפסיכואנליזה, רגרסיה או נסיגה (ולפי האקדמיה ללשון: תסוגה) היא מנגנון הגנה בו האדם חוזר להתנהגויות המאפיינות שלב מוקדם יותר בהתפתחותו, בו הוא חש נוחות וביטחון רגשי. הדבר עשוי להתרחש במצבים בהם האדם חש משבר מסוים בשלב ההתפתחות שלו, חוסר ביטחון וקושי להתמודד באופן המקובל והתואם את שלב ההתפתחות הבוגר יותר בו הוא נמצא כרגע. לפי התאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד, הדבר קורה כאשר עולים למודעות דחפים ומחשבות שהאדם חש חרדה רבה מולם ומתקשה להתמודד איתה, ולכן הוא נסוג לאחור, לשלב מוקדם יותר בהתפתחות, בו הוא מדחיק דחפים ומחשבות אלו אל הלא⁻מודע, ויכול לחוש יותר ביטחון. מתוך ויקיפדיה

חילק למחלקות, סוגים, מינים וכד'; מיין

הפך לסודי. "השר סיווג את כל הדיונים בנושא האיראני."

תסביך אדיפוס, תסביך אלקטרה, תסביך נחיתות, תסביך סינדרלה, תסביך פרנקנשטיין, תסוגה לממוצע, תסחור, תסחיף, תסחיף אוויר, תסחיף גז