בנצרות המערבית התענית (בלטינית: Quadragesima, תקופת ארבעים הימים) - היא התקופה שבין יום רביעי של האפר לבין יום שבת הקדוש שלפני יום ראשון בו חל חג הפסחא. בנצרות המזרחית, התקופה שלפני חג הפסחא נקראת "התענית הגדולה" על מנת להבדילה מתענית החורף המכונה "צום המולד". תקופה זו מציינת את הימים שהובילו לצליבתו של ישוע ומסתיימת ביום המיוחס לקימתו לתחייה. מתוך ויקיפדיה

תענית, תענית (אלה), תענית (צום), תענית 40 הימים, תענית אסתר, תענית בה"ב, תענית בכור, תענית בכורות, תענית גשמים, תענית דיבור