תפיסת קרקעות ביהודה ושומרון היא סוגיה ביטחונית לאומית, משפטית, מדינית וערכית, המלווה את מדינת ישראל מאז שצה"ל כבש את שטחי יהודה ושומרון במלחמת ששת הימים. הפקעת קרקעות שימשה בהתחלה לצרכים צבאיים וביטחוניים, אולם עם חידוש מפעל ההתנחלות ביהודה ושומרון, הופקעו קרקעות גם לצרכים אזרחיים. בהמשך, לאחר בג"ץ אלון מורה, עברה המדינה למדיניות של הכרזה על קרקעות כעל אדמות מדינה לצורך התיישבות בשטחי יהודה ושומרון. תפיסת קרקעות זו הייתה ועודנה מוקד מחלוקת ערכית, משפטית ופוליטית ארוכת שנים. מתוך ויקיפדיה

מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון, רישום הקרקעות ובעליהן הוא נושא סבוך מנהלתית וחוקתית, ובעל משמעויות פוליטיות ומדיניות. נושא זה שונה מהנושא המקביל בתחומי מדינת ישראל, בשל העדר קדסטר מודרני ואמין ביהודה ושומרון, ובשל בחירתה של מדינת ישראל שלא להחיל את חוקי הקרקעות הישראליים ביהודה ושומרון, אלא להתבסס עקרונית על חוקי הקרקעות השונים שחלו על האזור עד מלחמת ששת הימים. מתוך ויקיפדיה

תפיסת זמן, תפיסת ספינת המחבלים אנג'ל, תפיסת עומק, תפיסת קדם חזה, תפיסת קידושין, תפיסת שימור, תפירה, תפירה רפואית, תפירת התמונות, תפירת צוואר הרחם