תקשורת לא⁻אלימה (באנגלית, Nonviolent CommunicationTM, או בקיצור NVC; מוכרת בישראל כ"תקשורת מקרבת", ובקיצור תק"מ, ובעולם גם כ⁻"Compassionate Communication", והיא מכוּנה גם "שפת הג'ירף") היא גישה לניהול מערכות⁻יחסים בכל המישורים (בין⁻אישי, תוך⁻אישי, ובין משפחות, קהילות ומדינות) אשר פותחה בשנות ה⁻60 של המאה ה⁻20 על ידי ד"ר מרשאל ב. רוזנברג. מטרתה היא לאפשר יצירת שינויים במערכות יחסים שישרתו את כל הצדדים המעורבים, וכן להצליח לנהל את מערכות היחסים באופן יעיל, מקרב ובונה⁻אמון באמצעות מיקוד השיח והפתרונות בַּצרכים של כל הצדדים. הגישה משמשת לפתרון ואף למניעה של קונפליקטים, אי⁻הבנות וסכסוכים ביותר מ⁻200 מדינות בעולם, והיא מביאה תפישת⁻עולם מקיפה של אי⁻אלימות בצד כלים פרקטיים ומודל יישומי⁻מעשי. ייחודה הוא בכך, שהשיח שהיא יוצרת מוביל לגילוי העקרונות והצרכים המהותיים שמאחורי העמדות השונות, מה שמאפשר חיבור ומציאת פתרונות המקובלים על כולם גם במצבים שנראו עד כה חסרי⁻מוצא. מתוך ויקיפדיה

תקשורת בלתי⁻מילולית היא כל דרך שבה יצורים חיים יכולים להעביר ביניהם מידע ללא שימוש במילים מהשפה המדוברת, הכתובה או המסומנת כשפת סימנים. תקשורת מסוג זה משמשת את בעלי החיים והאדם כאחד. מידע אודות המצב הפנימי של האדם יכול להיחשף במספר ערוצים: הבעות פנים, נימת דיבור, קשר עין, מחוות גופניות, יציבה ומגע. מתוך ויקיפדיה

תקשורת טורית, תקשורת טורית א⁻סינכרונית, תקשורת טורית בלתי מסונכרנת, תקשורת טורית מסונכרנת, תקשורת טורית שאינה מסונכרנת, תקשורת לא מילולית, תקשורת לא⁻אלימה, תקשורת לא⁻מילולית, תקשורת לוויינית, תקשורת לווינית