תרבות יהודית חילונית היא התרבות האופיינית ליהודים, לאו דווקא בשל דתם, אלא בשל מוצא אתני יהודי משותף. מעל לכול, הכוונה היא לתרבות של היהודים החילונים, אבל היא כוללת גם את התרומות התרבותיות של אנשים שמזוהים כיהודים דתיים, הפועלים בתחומים תרבותיים שאינם בעלי זיקה אדוקה ליהדות. מתוך ויקיפדיה

ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא. נושא הדרשה נקרא "דרשן" ובמאות האחרונות (לפחות ביהדות אשכנז) היה גם נושא משרה או בעל⁻מקצוע שזה עיקר תפקידו: "מגיד" או "מגיד מישרים". מתוך ויקיפדיה

ההומור הוא תלוי תרבות ותלוי נסיבות הזמן והמקום. הן מטרת השחוק, והן האופן בו מביעים אותו משתנים מתקופה לתקופה, ובין קהילות ישראל בזמנים שונים היו ועודם קיימים הבדלי סגנון ניכרים. עם זאת הביטוי "הומור יהודי" משמש כיום בעיקר לגלגולו של ההומור היידי בעל הלעג העצמי והמרירות ולעיתים מתכתב עם ביטויים מן המסורת, הומור שעבר מיהודי אירופה המשכילים והמסורתיים כאחד, והשתמר במידה רבה בידי יוצרים ממוצא יהודי בקולנוע והתיאטרון של ארצות הברית, ובמידת מה גם בישראל. מתוך ויקיפדיה

תרבות חלף, תרבות חסונה, תרבות חרשים, תרבות טראמרה, תרבות טרהמרה, תרבות יום א, תרבות יום א', תרבות יפן, תרבות יפנית, תרבות ישראל