תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים. תענית זאת היא החמורה מבין ארבע התעניות על חורבן בית המקדש, ומתאבלים בה על אסונות שונים שאירעו לעם היהודי לאורך הדורות, בדגש על אסונות שהתחוללו סמוך ליום ט' באב. האירועים שהתחוללו, לפי המסורת, ביום זה, גרמו לגלות עם ישראל בתקופות שונות ולבסוף הובילו לגלות בת כאלפיים שנה.{{הערה|שנה זו () היא שנת במניין לחורבן הבית}} מתוך ויקיפדיה

חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), תשנ"ח⁻1997 הוא חוק העוסק בציביון הציבורי של ליל תשעה באב במדינת ישראל אשר נחקק בכנסת בשנת 1997. מתוך ויקיפדיה

קינות לתשעה באב הן קינות הנאמרות בליל תשעה באב וביומו. תוכנן הוא תיאור צרות רבות שהתרחשו במהלך הדורות לעם היהודי, החל מחורבן בית המקדש הראשון, חורבן בית שני, ואירועים היסטוריים נוספים. הקינות נאמרות בהמשך לקריאת מגילת איכה, המתארת את חורבן בית המקדש הראשון. מתוך ויקיפדיה

קינות תשעה באב, תשעה באב שחל בשבת

תשע"ט, תשעב, תשעג, תשעד, תשעה, תשעה באב שחל ביום ראשון, תשעה באב שחל בשבת, תשעה באב שחל בשבת או בראשון, תשעה וחצי שבועות של שכרון חושים, תשעה חודשים