במחנה היה השבועון של צה"ל, שהופץ לחיילי וקציני צה"ל בשירות חובה ובשירות קבע. במחנה שימש כעיתון הרשמי של צה"ל ונחשב לשבועון הוותיק בישראל. בדצמבר 2016 נסגרה מערכת העיתון המוכרת, והעיתון החל להיות מופץ לראשונה כירחון דיגיטלי תחת מדור "במחנה" בדוברות אכ"א. בדצמבר 2019 הוחלט על סגירתו ואיחודו עם אתר צה"ל. בינואר 2020, יצא גיליון פרידה מודפס. מתוך ויקיפדיה

אינו נמצא בנסיעה, עומד במקומו

מקום שבו הוקמו אוהלים או מבנים לשם מגורים זמניים, נופש או פעילות מאורגנת. "המשפחה הקימה מחנה ליד האגם למשך סוף השבוע." "החיילים חזרו אל המחנה לאחר האימון." "במחנה הקיץ הוקמו בקתות קטנות למשתתפים."

שהות מאורגנת, לרוב של קבוצה, הכוללת לינה ופעילות מחוץ לבית, בדרך כלל בטבע או בתנאים זמניים. "הילדים יצאו למחנה קיץ בן שבועיים בגליל." "בתנועת הנוער מארגנים מחנה פסח בכל שנה." "המחנה כלל לינה באוהלים ופעילויות שטח."

צד במחלוקת, בסכסוך, במלחמה או ביריבות. "הוא בחר שלא להזדהות עם שום מחנה פוליטי." "שני המחנות ניסו לשכנע את הציבור בצדקתם." "בתוך המפלגה התגבשו שני מחנות יריבים."

עמד בראש קבוצה או תהלוכה והוביל אותה. "המפקד הלך לפני המחנה בראש הכוח." "נושא הדגל הלך לפני המחנה בטקס." "הרועה הלך לפני המחנה והוביל את העדר."

מחנה הוא כינוי ליישוב ארעי. ארעיותו של המחנה מתבטאת בעיקר באחת משתיים: ארעיות פיזית, קרי היישוב עצמו מתקיים לפרק זמן קצוב, או ארעיות של התושבים. בשל אופיים המוגבל בזמן של רוב המחנות, לרוב אין למצוא בהם מבני קבע אלא אוהלים או צריפים. מתוך ויקיפדיה

מחנה (בערבית: , פירוש:מבחן, עינוי, רדיפה) בהיסטוריה של האסלאם הם אירועי רדיפה שנמשכו כ⁻15 שנים (בין השנים 833–848). מתוך ויקיפדיה

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה, במושבת העונשין, במה (פולחן), במות ומסך, במותה נתנה לי את חיי, במחנה גדנ"ע, במחנה גדנע, במחנה נח"ל, במחרשתי, במיה