בעל קדושה או מעמד דתי מיוחד; נחשב קשור לאלוהות או לעבודת הקודש. "לפי המסורת, זהו מקום קדוש לשלוש הדתות." "הכהן נכנס אל החדר הקדוש רק במועדים מיוחדים." "הספר נשמר בארון הקודש מפני שהוא נחשב קדוש."

איש דת שהוכר במסורת דתית כבעל מעלה רוחנית מיוחדת וכמושא להערצה; צדיק. "היום חוגגים את חגו של הקדוש פטרוס." "בכנסייה ניצב פסל של קדוש מקומי." "מאמינים רבים פנו אל הקדוש בתפילה."

תוארו של האפיפיור, ראש הכנסייה הקתולית. "מאמינים רבים הגיעו לכיכר כדי לראות את האב הקדוש." "האב הקדוש נשא נאום פומבי בוותיקן." "העיתון דיווח על פגישתו של האב הקדוש עם מנהיגים דתיים."

האפיפיור או תפקיד האפיפיור

מַרְטִיר

פגע באדם, רעיון, עיקרון, ערך, אמונה וכד', שאסור לפגוע בהם או לערער עליהם

קטגוריה:שמות משפחה מתוך ויקיפדיה

ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה. שיא הקדושה הוא האל שהוא נבדל במהותו מכל העולם הזה, והוא בדרגת הבדלה שאין שני לה. פן נוסף של קדושה הוא דבר שהובדל על ידי האל או לשם האל. הדבר המובדל יכול שיהיה קבוצה אתנית (עם ישראל), גזעי (כהנים), אדם (בכור), בעל חיים (בכור בהמה טהורה), פרי (תרומות ומעשרות), זמן (שבתות וחגים), מעשה (תפילה, תלמוד תורה), מקום (בית המקדש) או חפץ (ספר תורה). מתוך ויקיפדיה

על פי האמונה הנוצרית, הקדושים הם בני אדם שעברו קאנוניזציה (הוכרזו כקדושים) על ידי הכנסייה לאחר מותם, בזכות הקשר החריג שלהם עם האל, מעשיהם המיוחדים או הצטיינותם המוסרית. בני אדם חיים אינם יכולים להיחשב קדושים, משום שכל עוד הם חיים הם עלולים לחטוא. אולם זרמים מסוימים בנצרות הפרוטסטנטית, לעומת יתר הכנסיות (הקומוניונים הקתולי, האורתודוקסי והאוריינטלי), אינה מכירים בפולחן קדושים ומכנים בשם "קדושים" את כל המאמינים הנוצרים. מתוך ויקיפדיה

פָּרָשַׁת קְדֹשִׁים היא פרשת השבוע השביעית בספר ויקרא. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה ב ומסתיימת ב. מתוך ויקיפדיה

קדונה, קדונה (מדינה), קדוקאוס, קדורה פארס, קדוש (יהדות), קדוש החודש, קדוש מגן, קדוש מעונה, קדוש נוצרי, קדוש פטרון