בעל קדושה או מעמד דתי מיוחד; נחשב קשור לאלוהות או לעבודת הקודש. "לפי המסורת, זהו מקום קדוש לשלוש הדתות." "הכהן נכנס אל החדר הקדוש רק במועדים מיוחדים." "הספר נשמר בארון הקודש מפני שהוא נחשב קדוש."

איש דת שהוכר במסורת דתית כבעל מעלה רוחנית מיוחדת וכמושא להערצה; צדיק. "היום חוגגים את חגו של הקדוש פטרוס." "בכנסייה ניצב פסל של קדוש מקומי." "מאמינים רבים פנו אל הקדוש בתפילה."

האב הַקָּדוֹשׁ - תוארו של האפיפיור, ראש הכנסייה הקתולית. "מאמינים רבים הגיעו לכיכר כדי לראות את האב הקדוש." "האב הקדוש נשא נאום פומבי בוותיקן." "העיתון דיווח על פגישתו של האב הקדוש עם מנהיגים דתיים."

הַכֵּס הַקָּדוֹשׁ - האפיפיור או תפקיד האפיפיור

קָדוֹשׁ מעונה - מַרְטִיר

ב"ק - בן קדושים

הק' - הקדוש

ז"ק - זרע קדושים

מין - זכר

הטיות - קְדוֹשִׁית, קְדוֹשִׁים, קְדוֹשִׁיּוֹת, קְדוֹשׁ⁻, קְדוֹשֵׁי⁻

שייכות - קְדוֹשִׁיתוֹ, קְדוֹשִׁיתָהּ, קְדוֹשִׁיתִי, קְדוֹשִׁיתֵנוּ, קְדוֹשִׁיתְךָ, קְדוֹשִׁיתֵךְ, קְדוֹשִׁיתְכֶם, קְדוֹשִׁיתְכֶן, קְדוֹשִׁיתָם, קְדוֹשִׁיתָן, קְדוֹשָׁיו, קְדוֹשֶׁיהָ, קְדוֹשַׁי, קְדוֹשֵׁינוּ, קְדוֹשֶׁיךָ, קְדוֹשַׁיִךְ, קְדוֹשֵׁיכֶם, קְדוֹשֵׁיכֶן, קְדוֹשֵׁיהֶם, קְדוֹשֵׁיהֶן, קְדוֹשִׁיּוֹתָיו, קְדוֹשִׁיּוֹתֶיהָ, קְדוֹשִׁיּוֹתַי, קְדוֹשִׁיּוֹתֵינוּ, קְדוֹשִׁיּוֹתֶיךָ, קְדוֹשִׁיּוֹתַיִךְ, קְדוֹשִׁיּוֹתֵיכֶם, קְדוֹשִׁיּוֹתֵיכֶן, קְדוֹשִׁיּוֹתֵיהֶם, קְדוֹשִׁיּוֹתֵיהֶן

אותיות שימוש - וְקָדוֹשׁ, שֶׁקָּדוֹשׁ, הֶקָּדוֹשׁ, מִקָּדוֹשׁ, כְּקָדוֹשׁ, לְקָדוֹשׁ, בְּקָדוֹשׁ, וְהֶקָּדוֹשׁ, וְשֶׁקָּדוֹשׁ, מֵהֶקָּדוֹשׁ, בֶּקָּדוֹשׁ, לֶקָּדוֹשׁ

אותיות שימוש עם הטיות - וּקְדוֹשִׁית, שֶׁקְּדוֹשִׁית, הַקְּדוֹשִׁית, מִקְּדוֹשִׁית, כִּקְדוֹשִׁית, לִקְדוֹשִׁית, בִּקְדוֹשִׁית, וְהַקְּדוֹשִׁית, וְשֶׁקְּדוֹשִׁית, מֵהַקְּדוֹשִׁית, בַּקְּדוֹשִׁית, לַקְּדוֹשִׁית, וּקְדוֹשִׁים, שֶׁקְּדוֹשִׁים, הַקְּדוֹשִׁים, מִקְּדוֹשִׁים, כִּקְדוֹשִׁים, לִקְדוֹשִׁים, בִּקְדוֹשִׁים, וְהַקְּדוֹשִׁים, וְשֶׁקְּדוֹשִׁים, מֵהַקְּדוֹשִׁים, בַּקְּדוֹשִׁים, לַקְּדוֹשִׁים, וּקְדוֹשִׁיּוֹת, שֶׁקְּדוֹשִׁיּוֹת, הַקְּדוֹשִׁיּוֹת, מִקְּדוֹשִׁיּוֹת, כִּקְדוֹשִׁיּוֹת, לִקְדוֹשִׁיּוֹת, בִּקְדוֹשִׁיּוֹת, וְהַקְּדוֹשִׁיּוֹת, וְשֶׁקְּדוֹשִׁיּוֹת, מֵהַקְּדוֹשִׁיּוֹת, בַּקְּדוֹשִׁיּוֹת, לַקְּדוֹשִׁיּוֹת