הגישה הביקורתית למשפט היא זרם המאפיין את הביקורת המשפטית החל משנות ה⁻70 של המאה ה⁻20. היא מכונה גם ביקורת רדיקלית. זרם זה רואה במשפט חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה, בחזקת חוק הוא פוליטיקה. גישה זו של המשפט מהווה למעשה חלופה לגישת המשפט הליברלי, זרם זה בעל השלכות על מגוון תחומים: שפה, תקשורת, משפט ועוד. הגישה הביקורתית מניחה ביסודה שהמציאות איננה כפי שאנו צופים בה במבט ראשוני - כלומר אין היא שחור או לבן - אלא נקלטת מלכתחילה כהבניה תרבותית. הגישה הביקורתית למשפט מבקרת גישות פרשנות שונות ובמקביל מרוממת תפישה כיצד יש לפרש את המשפט. על⁻פי גישה זו כללי הפרשנות אינם מובילים לפתרון אחד, מכיוון שלכל מקרה ניתן להציג כללי פרשנות שונים, ובשל כך יש חוסר תועלת בכללי הפרשנות של השופטים. מתוך ויקיפדיה

הגישה האינטרסובייקטיבית, הגישה האקולוגית בעבודה סוציאלית, הגישה הבין אישית, הגישה הבין⁻אישית, הגישה הבינאישית, הגישה ההתייחסותית, הגישה החברתית, הגישה החברתית בתקשורת, הגישה הטבעית למגדר, הגישה הטכנולוגית בחקר התקשורת