פסיכואנליזה בין⁻אישית היא אחד הזרמים בגישת הטיפול הפסיכואנליטית, זרם המדגיש את תחום האינטראקציה הבין⁻אישית בין אנשים, ובכלל זה בין מטפל ומטופל. הגישה נוסדה בשנות ה⁻20 של המאה ה⁻20, על ידי הפסיכיאטר האמריקאי הארי סטאק סאליבן, שטען כי ניתוח פרטים ביחסים הבין⁻אישיים של המטופל עם אחרים יכול להביא לתובנות על קשיים רגשיים והפרעות נפשיות, כולל הגורמים להן ודרכי הטיפול המתאימות. בהמשך פותחה הגישה, וכיום משתמשים פסיכותרפיסטים רבים ברעיונות שונים שלה, כגון תיאור מפורט של החוויה הטיפולית, הדדיות התהליך הבין⁻אישי המתרחש בה, ומידת החשיפה העצמית של המטפל במהלך הטיפול. מתוך ויקיפדיה

הגישה האדוורסרית, הגישה האונטולוגית הטבעית, הגישה האינטרסובייקטיבית, הגישה האקולוגית בעבודה סוציאלית, הגישה הבין אישית, הגישה הבינאישית, הגישה הביקורתית למשפט, הגישה ההתייחסותית, הגישה החברתית, הגישה החברתית בתקשורת