ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית. הגייה זאת נחשבת בעיני רבים למדויקת שבהגיות. ככל הגיות העברית בימי הביניים, אף היא לא שימשה ברובה לדיבור עברי, שכמעט לא התקיים אז, אלא בעיקר לצרכים ליטורגיים ובמהלך לימוד תורה. מתוך ויקיפדיה

הגייה איטלקית, הגייה אשכנזית, הגייה ספרדית, הגייה צנענית, הגייה צפופה, הגייזר הגדול, הגייזר של קליסטוגה, הגיינה, הגיינת הפה, הגייסות החופשיים הדנים