תולדות הכנסייה או היסטוריה כנסייתית (ביוונית: Ἐκκλησιαστικὴ ἱστορία; בלטינית: Historia Ecclesiastica או Historia Ecclesiae) הוא חיבור כרונולוגי שחיבר אוסביוס, בישוף קיסריה במאה ה⁻4. מטרת החיבור, שהיה החשוב מסוגו בתקופתו, לספר באופן סדור ומאורגן את תולדות הנצרות הקדומה מאז צליבת ישו ועד זמנו של המחבר ולגבש על ידי כך את הנרטיב של הזרם המרכזי של הכנסייה. במהלך הרצאת דבריו מותח אוסביוס ביקורת על המינים (הגנוסיס, סיעתו של מרקיון, כת האביונים, המונטניזם ועוד) וכן על השומרונים ועל היהודים שלא הסכימו לקבל על עצמם את הנצרות, אולם דרך דברי הגינוי הללו הגיע לידינו תיעוד היסטורי מפורט ורב⁻ערך של קבוצות אלה. לדברי אריה קופסקי במבוא לתרגום הספר לעברית, אחרי הברית החדשה אין אף מסמך היסטורי התורם כה רבות לידיעתנו את הנצרות הקדומה (ואת תקופת שלוש המאות הראשונות לספירה בכלל) כמו ספר זה שזיכה את מחברו בכינוי "אבי ההיסטוריה הכנסייתית". הספר נכתב בקוינה (יוונית עתיקה מן התקופה ההלניסטית, הלינגואה פרנקה של מדינות הים התיכון), ושרד גם בתרגומים שנערכו עוד בעת העתיקה לסורית ולארמנית. מתוך ויקיפדיה

היסטוריה חלופית, היסטוריה יהודית, היסטוריה כלכלית, היסטוריה כלכלית של אוסטרליה, היסטוריה כלכלית של ארגנטינה, היסטוריה למכירה, היסטוריה נוגדת מציאות, היסטוריה נוגדת עובדות, היסטוריה נוגדת⁻מציאות, היסטוריה נוגדת⁻עובדות