ההיסטוריה הכלכלית של ארגנטינה היא בין היותר נחקרות, בין היתר בשל מה שמכונה "הפרדוקס הארגנטיני": מדינה שנהנתה מצמיחה מהירה בתחילת המאה ה⁻20, אך חוותה נסיגה שנחקרה בספרים רבים. למעשה לא מדובר בפרדוקס: פיתוחה של ארגנטינה מהרבע האחרון של המאה ה⁻19 ועד לרבע הראשון של המאה ה⁻20, התבסס על דבר והיפוכו - מצד אחד מאמצי פיתוח של פוטנציאל הייצור החקלאי (חיטה ובשר) שנועדו לתצרוכת במערב אירופה (בעיקר בבריטניה), תמורת מוצרים מוגמרים פרי התעשייה המפותחת, כל זה על יסוד פרשנות מסוימת של התיאוריה הכלכלית הקלאסית של אדם סמית ושל דייוויד ריקרדו, מתוך ויקיפדיה

היסטוריה כלכלית (באנגלית: Economic History) היא שדה המחקר בלימודי הכלכלה שבוחן תופעות כלכליות והתפתחותן מתוך פרספקטיבות של חקר ההיסטוריה, או מהעבר השני מסתכל על תופעות היסטוריות בראי תאוריות בכלכלה. מתוך ויקיפדיה

האיחוד הכלכלי האירואסייתי (ברוסית: Евразийский экономический союз) הוא ארגון כלכלי בינלאומי שמיועד לייצר גבולות מכס משותפים בין המדינות החברות בו, ולעודד שיתופי פעולה כלכליים בין המדינות החברות. הארגון הוקם לראשונה בשנת 2001 בשם הקהילה הכלכלית האירואסייתית (רוסית: ЕврАзЭС, Евразийское экономическое сообщество) ובשנת 2014 פורק והוקם מחדש בשמו הנוכחי. מתוך ויקיפדיה

היסטוריה בריטונום, היסטוריה וירטואלית, היסטוריה חברתית, היסטוריה חלופית, היסטוריה יהודית, היסטוריה כלכלית של אוסטרליה, היסטוריה כלכלית של ארגנטינה, היסטוריה כנסייתית (אוסביוס), היסטוריה למכירה, היסטוריה נוגדת מציאות