שיר הפרטיזנים (ביידיש: זאָג ניט קיין מאָל, נהגה: "זוֹג נִיט קֵיין מוֹל" (על פי מילותיו הראשונות); בתרגום לעברית: 'לעולם אל תאמר'), ידוע גם בשמות שיר הפרטיזנים היהודים או המנון הפרטיזנים היהודים ("פּאַרטיזאַנער ליד"), אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה ואנחנו כאן ("מיר זייַנען דאָ" ('אנחנו כאן')), הוא שיר יידי שכתב במאי 1943 הירש גליק (1922–1944), אסיר יהודי צעיר בגטו וילנה, לזכרם של לוחמי מרד גטו ורשה וחבריו שנרצחו. השיר התפשט בין קבוצות הפרטיזנים השונות והפך להמנון שביטא את ההתנגדות ההירואית לרדיפות הנאצים. מתוך ויקיפדיה

שיר הפלאפל, שיר הפלמח, שיר הפרחה, שיר הפרטיזנים, שיר הפרטיזנים היהודיים, שיר הפריחה, שיר הפרייכה, שיר הפריכה, שיר הקטר, שיר הרעות