מצורף לצוות

הקשיב בסתר לשיחה או לדברים שלא נועדו לאוזניו. "הוא צותת לשיחת הטלפון מחדר סמוך." "המשטרה קיבלה צו לצותת לקו הטלפון של החשוד." "אסור לצותת לשיחות פרטיות ללא רשות."

צירף אדם לאדם אחר או לקבוצה לצורך פעילות מסוימת. "המפקד צִוֵּת חייל חדש ליחידה המבצעית." "המאמנת צִוְּתָה את השחקנית הצעירה לנבחרת הבוגרת." "החברה צִוְּתָה עובד מנוסה לצוות ההקמה."

סביל של צִוֵּת: צירף אדם לאדם אחר או לקבוצה לצורך פעילות מסוימת. "המפקד צִוֵּת חייל חדש ליחידה המבצעית." "המאמנת צִוְּתָה את השחקנית הצעירה לנבחרת הבוגרת." "החברה צִוְּתָה עובד מנוסה לצוות ההקמה."

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר ליהודים. מקור המצוות דאורייתא בתורה (שבכתב ושבעל פה) ועליהן נוספו מצוות דרבנן המהוות גדרים שהוסיפו חכמים לאורך הדורות. מקור המילה מצווה נגזר מהמילה "צו", (ציווי). מלשון חז"ל ואילך, המונח "מצווה" כולל את כלל ציוויי התורה כפי שהן מרוכזות בהלכה היהודית, על אף שבלשון המקרא ישנה הבחנה בין סוגי ציוויים שונים שיש לשמור - מצווה, חוק ומשפט: . מתוך ויקיפדיה

מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ. המצה מכונה בתורה גם "לחם עוני", כנראה בשל העובדה שהייתה מאכלם של עניים בימות השנה וגם בשל העובדה שהיא ענייה ממרכיבים (קמח ומים). המצות מוזכרות בתורה ובמקורות יהודים שונים, אך שני המקומות המרכזיים שבהם ניתן להן ביטוי רב, הם חג הפסח (המכונה בתורה על שם המאכל: "חג המצות"), וכן בבית המקדש, שבו הייתה המצה אחד המאפים הבאים בתור קורבן מנחה. מתוך ויקיפדיה

מצווה לשמוע בקול חכמים, מצווה לשמוע דברי חכמים, מצווה לשמוע לדברי חכמים, מצווה מדרבנן, מצווה מן המובחר, מצוות אהבת ה', מצוות אין צריכות כוונה, מצוות אינן צריכות כוונה, מצוות אנשים מלומדה, מצוות בני נוח